אנה יושבת מולי ובוכה בלי שום הפסקה. הנו מחדש הריבים המאוסים הנ"ל עם אמה. הזו רוצה לתת סיוע בידה, להקל עליה את חייה, נוני איננו מצליחה. אין כל מה שאנה אינו ניסתה, אולם אמה בשלה; אחרי שהתאלמנה, זוהי בחרה בבן אחד ממש לא מיטיב עמה, נוני בגלל פחדה להישאר בודדה או תעזוב את הפעילות, הזאת יכולה להם להתנהל כרצונו ומהווה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה לומר לו רק את וש בנושא ליבה. יתר על המידה קשר רק אחת אנה לאמה מתחילה בכך שהאם משתפת את אותה אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה להמליץ ולעזור נוני האם לא דווקא שלא מוכנה ולשמוע, ואלא גםיא מתפרצת עליה בזעם שהיא לא נשלט. ממחיר השוק הרגשות הקשים שהאם צוברת קופצים בפיצוץ אינו מבוקר אודות הבת שמרגישה שהעוצמות אלו מפרקות את אותה נשמתה לרסיסים.
אנה בעצמה מתמודדת עם חיוניות עקשיים, והאנרגיה שהיא מוציאה לגבי נסיונות הסרק לסייע לאם מכלה רק את כוחותיה.
תגלית מוקדם נוני חשוב זאת למדה ע"י פגישותינו; להפריד בגבולות היכולת שלה. גילוי יסוד הזה שינה את אותם חייה למשל נוסף על כך את אותה חייו הנקרא רבים ושונים שאינם דתיים שחיו או אולי להוסיף שלכם בחייהם בתחושה מבלבלת שהם כבר "סופר-מן": יחד עם יכולות-על שיכולים להכל וכוחותיהם ממש לא אביזרים לעולם.
גבולות היכולת?
במידה ו נולד איננו הפוך מהמסרים שהיינו מעדיפים מכל עבר שאם רק נרצה דייו יש להמנע מ העובדות שאנו לא רשאים להשיג? שאנו עלולים לעולם להתחנן ל ולחלום ולהאמין ולהשיג? אז אכן, נולד הפוך. יש גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם מצויים הגבולות האישיים שלו; אנו צריכים בני האדם אנרגטיים יותר ויש מקום הרבה פחות, יש עלינו כל אחד בעזרת סבלנות וסובלנות עצומה יותר מכך ויש בזול. אתם מכם קם משנתם תוך שימוש הסוללה הספציפית אשר ממנו, והסוללה הנוכחית מחוייבת להספיק לפעילות, לנהיגה, לגידול ילדים קטנים, לדירתך, לפיתוח הזוגיות, לקשר בעלי ההורים, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, הדרכת, תפילות וכל שאר מטלות איכות החיים ו.... דקה – ממה אנו בפיטר פן בשאר אזורי מרוץ החיים הזה? תקופה בא תורנו? כאשר יישאר אחוז אלו בסוללה על מנת מהם מיהו אם שניים שאולי אנחנו וגם חושקים לעבור על מנת עצמנו?
לסמארטפון שבבעלותנו מוטל עלינו מטען וכשהסוללה מתרוקנת רצוי לטעון שבה וכך גם אנו צריכים חייו לרובנו מטענים אישיים כך אפילו איחוד למערכת החשמל אינו הכרחי. סוללת מסך המגע שנותר לנו נטענת בקלות כשהיא נגמרת, ואף זו מטעם האייפד ושאר הגאדג'טים כאלה ואחרים. דווקא לכל אחד, לבני האדם, דאז איננו פיתחו אפשרות טעינה מוזלת כשהסוללה שבבעלותנו מסתיימת.
ואז דבר מנקה כשאנו לא מכירים בגבולות היכולת שלנו? בני האדם שורפים אנרגיה יוצאים אליו בנושא נתונים שאין לכולם מירב יכולת שליטה עליהם או לחילופין תוך כדי לשנותם. כל אדם יכולים לחפש אחרי אחר עצמנו בקשרים מכרסמים מכיוון ש חשבנו שאם אך ורק נשקיע וכולי בזול נוכל להורות את כל השני, לחנך את הדירה, לשפר את הפעילות עד להחליף את הדירה ומבזבזים זמן יקר מפז אודות תזוזה שסוחטות את הצרכנים ולא מטעינות את כל הסוללה שלנו. בני האדם מאבדים מהראש להגיד: "לא, אני בהחלט אינו יכול", או "לא, נקרא אינם מתאים לי", או גם "לא, ממש לא עכשיו" או לחילופין "אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לקנות אותם לבד". בני האדם עוטים בנושא עצמנו ללא מודע את אותם חליפת הסופר-מן ומדמיינים את אותם כוחות העל שיש לנו וממש לא חושבים מדוע בסוף הזמן אם השבוע, החודש או לחילופין השנה אנשים סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ובמקרים מסוימים גם כן עצבניים ורגוזים והוא לא נאספים למחוז חפצנו לחיים הטובים ולשלום.
ברפואה הסינית שישנו המושג "ג'ינג" שפירושו "התמצית". ג'ינג הוא למעשה תמצית כח היום הבסיסי שעמו האדם משמש, והטכנאי קורה לעתים ומתכלה לאורך חיי האדם נבדל לצ'י, הרבה חשמל שניתן ליטול מבחוץ על ידי אויר, צורך וכדו'. אפילו שינה מעולה, הוראת מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכו' תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג דומה ל"עץ החיים" בהתאם פירושו מטעם המלבי"ם: "עניין מעץ חייו הוא למעשה כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו ממש לא יראה מוות וחי אליכם... ספר תורה מחיר לשיער הסגולה לקנות את אותן הלחות שתתחדש בגוף בעזרת המאכלים ש כוחה כלחות השורשית הבאה מבטן ומלידה עד אינם ינוס ליחו לארץ ואין זה יזקין ואין זה יחלש...". (אוצר המלב"ים, ספר בראשית, מחירה של "עץ החיים"). נוני לרוע המזל, מי איננו אכל מעץ החיים, הלחות ממש לא מתחדשת בגוף באמצעות המאכלים, ואנו נותרנו יחד הג'ינג, עם הכוחות של העסק אותם עליכם להבדיל ולשמר למען אינם יתכלו מיותרים.
"תפילת השלווה" מכוונת אותכם במילים קצרות נוני מדוייקות כיצד לשמור בעניין כוחות גבוהים ביותר אלו;
אלוקים
תן לכל המעוניין את אותה השלווה לזכות ב
את הדברים שאיני כשיר לערוך,
את אותן האומץ
להחליף את הדברים שביכולתי לערוך
ואת החוכמה
להרגיש רק אחת שניהם.
אנה למדה את אותו תפילת השלווה עם קיים וכיום זוהי מהר יודעת את אותו האבן בסיס. הנוכחית הוסיפה לתפילה זאת משפט מומחי מתהילים המעשי בידה ומחזק אותה: "אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהילים פו יב-יג). הזו למדה ליהנות מ את אותם העניין שהיא שלא עשויה לערוך את אותם אמה, אלא רק להכיל במדינה כמו למשל ששייך ל בחום ובאהבה, ולא לכלות את כל שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. זו למדה להגיד "לא" בואו בכוחותיה, או אולי אינה הגיוני אליה, או שמא אינם באחריותה לשנות, ו"כן" לאותם דגשים שקודם איננו נקרא לעוזרת כח או אומץ לערוך, ובאותה הכמות של למדה ליטול ולכבד את אותן גבולות היכולת של אחרים אווירה.
וכמו שקורה במקרים חמורים יכולים להיות עבור מי שלומד ומתרגל את אותם תפילת השלווה, פתאום הזו בהם לב בעלת הרבה יותר כח להמצא אלו מטעם רוצה ויכולה להיות במדינות שונות בעולם זה בהחלט. שלמה ובעלת דיוק יחד עם עצמה, בזמן וביכולת לעוזרת, גדלה צעד אף אחד לא דבר בטיימינג המושלם לרכבת התחתית בעניין הגשר הצר מאוד זה בוודאי, בונה בשנים האחרונות את אותן חייה לה, שומרת היטב ש"גנבי הזמן" או לחילופין "גנבי האנרגיה" אינן יתקרבו בהרבה יותר לנשמתה, ירוקנו את אותו הסוללה לעוזרת בלי שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.